כדי למנוע סיבוכים, או “מקרי ספק”, וכמובן עוגמת נפש רבה מהיקרים לכם, מומלץ לכל אדם לערוך צוואה. אמנם בדין הישראלי ישנה חלוקה “אוטומטית”, המעבירה את רכושו של כל אדם לפי סדר הקבוע בחוק, אבל כדי להבטיח שהרכוש אכן יגיע למי שהמוריש חפץ בכך, עליו לערוך צוואה שתואמת את דרישות החוק.
“ירושה על פי דין”
כאמור, רכושו של אדם שאינו עורך צוואה לפני מותו מחולק על פי הסדר הקבוע בחוק. מצב זה מכונה “ירושה על פי דין”. כללי הירושה על פי דין הם כללי “ברירת מחדל”, שיחולו בהיעדר צוואה (או לגבי חלקים מהרכוש, שהצוואה אינה מתייחסת אליהם).
מי הם היורשים על פי הדין? (1) בן הזוג של המוריש, (2) “קרובי” המוריש – כלומר: (2א) ילדי המוריש וצאצאיהם, (2ב) הורי המוריש וצאצאיהם, (2ג) הורי-הוריו של המוריש וצאצאיהם. החוק קובע עקרונות לגבי סדר הירושה (אילו זוכים קודמים בסדר החלוקה) ומהן הזכויות של כל אחד מהיורשים (מהו החלק בירושה שכל יורש מקבל). אנשים רבים מאמצים את ההסדר שבחוק, וסבורים כי הוא הוגן ומשקף את רצונם.
למרות זאת, מוטב גם בנסיבות אלו לערוך צוואה שכן היא האמצעי הבטוח ביותר לשלוט בחלוקת הרכוש לאחר פרידתו של המוריש מהעולם. כך, למשל, במקרים לא מעטים, “צץ” לפתע אדם שלישי הטוען לזכויות בירושה. במצב דברים זה, צוואה שתואמת את דרישות החוק, יכולה למנוע מקרי ספק שכאלו.
“חופש הציווי”
עיקרון הבסיס בדיני הירושה במשפט הישראלי הוא “חופש הציווי”. בישראל המצווה יכול להעביר את עזבונו כרצונו (כולל גם נישול של בני משפחה, שאילולא הצוואה היו יורשים לפי הדין), והדרך לעשות זאת היא באמצעות עריכת צוואה. אם נערכה צוואה תקפה, אשר תואמת את דרישות החוק, יועבר העיזבון בהתאם להוראותיה.
דרישות החוק לכתיבת צוואה תקפה
החוק מכיר במספר סוגי צוואות. סוג הצוואה הנחשב לבטוח מכולם הוא כמובן צוואה בכתב, בפני שני עדים – או (מומלץ אף יותר) בפני נוטריון. רצוי תמיד שהצוואה תיערך על ידי עורך דין בעל ניסיון, ידע ומיומנויות, שיבטיחו עריכת צוואה תקפה וחוקית. עורך דין מנוסה יבטיח את קיום רצונותיו של המוריש (ללא מקום לספקות ופרשנות), ויערוך את הצוואה באופן שמבטיח שכל דרישות החוק ימולאו כנדרש. ככלל, צוואה בכתב בפני שני עדים, צריכה להיות בכתב (גם הדפסה זה בסדר), ולשאת תאריך. המוריש צריך לחתום על הצוואה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו. העדים צריכים לאשר בחתימת ידם על הצוואה, כי המצווה חתם והצהיר כאמור.
אפשר לוותר על שני העדים אם עורכים את הצוואה בפני נוטריון. בסוג כזה של צוואה, הנקרא “צוואה בפני רשות”, אין צורך בעד נוסף ודי בחתימה בפני נוטריון, הנחשב ל”רשות” על-פי הדין, כמו שופט בבית-משפט או דיין בבית-הדין. צוואה בפני נוטריון מקבלת מספור וקטלוג שוטף, נרשמת בספר הצוואות של הנוטריון, ונחתמת רק לאחר שהנוטריון התרשם שהמצווה כשיר לחתום על צוואה ולא מופעלים עליו לחצים לא חוקיים; על כן קשה מאד להעלות בעתיד התנגדויות כנגד צוואה כזו, להבדיל מסוגי צוואות אחרים שלהן קל יותר להתנגד.
סוגי צוואות נוספים
מלבד צוואה בפני נוטריון וצוואה בכתב בפני שני עדים, חוק הירושה מכיר בשני סוגי צוואות נוספים:
(1) צוואה בכתב יד, אשר היא בדרגה ה”נחותה” ביותר מבחינת אפשרויות התקיפה שלה וההתנגדות שניתן להעלות נגדה בעתיד (2) צוואה בעל פה – נדירה ביותר ורלוונטית רק למצבים בהם היה המוריש “שכיב מרע” (חולה אנוש הנוטה למות) או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
לסיכום
סיוע של עורך דין בעת עריכת הצוואה וליווי משפטי מהווים ערובה לצוואה שתכובד בהתאם לרצון המנוח. החוק והפסיקה קבעו, כי הוראת צוואה בלתי ברורה, שאין אפשרות להבין ממנה מהי כוונת המצווה – תיפסל ההוראה. במילים אחרות, כאשר הצוואה מבולבלת, אינה קוהרנטית, ועמוסה בטעויות – היא עלולה להיפסל. כדי לשמור על החופש להחליט, ולמנוע “מקרי ספק” – עירכו צוואה מבלי לוותר על ייעוץ וליווי משפטי.