1. בצוואה יש לייחד נכסים מראש לכל יורש ולא את כל הנכסים או חלק מהם לכולם:

לדוגמא, כאשר ברשות המוריש שתי דירות מגורים (שאינן שוות בערכן) וסכום כסף, מומלץ להוריש כל דירת המגורים ליורש ספציפי אחד ואת הכסף לשניהם באופן שיאזן את ההפרש בשווי הדירות.
הסיבה: הורשת דירת המגורים במשותף לשני היורשים עשויה לעורר מחלוקות ביניהם ביחס לשימוש בדירות אלה. כמו כן, הם לא יוכלו למכור אותן בפטור ממס שבח מיד.

2. לשים לב לנכס שחייב במס לעומת נכס שאינו גורר חיוב במס:

זו נקודה חשובה בגלל ההפרש בסכום הנטו שיישאר לכל יורש לאחר מימוש הנכס. לדוגמה, המיטלטלין של המוריש (כגון: מכונית, חפצי אומנות, וגם כסף), אינם נכסים בני חיוב במס רווח הון. לעומת זאת, מניות בחברה חייבות במס רווח הון בעת מכירתן. משמעות הדבר שאב מוריש לבנו יצירות אומנות בשווי 100 אלף דולר, ובמקביל מעניק לבתו מניות השוות 100 אלף דולר, למעשה “קיפח” את הבת, שכן סכום הנטו אשר יוותר בידה לאחר מימוש המניות נמוך לאור חבות המס.

3. לשים לב לנכס שעלותו גבוהה לעומת נכס שעלותו נמוכה:

בחלוקת הרכוש בצוואה יש לשים לב לחלוקת נכסים שהמחיר המקורי שלהם (מחיר העלות) הינו גבוה מאוד ביחס לשוויים הנוכחי וכנראה גם לשוויים העתידי, לעומת נכסים שהרווח מהם גבוה מאוד. הסיבה לכך היא שהמס אשר ישולם ביחס לכל נכס יהיה שונה – נכס שעלותו גבוהה מאוד, סביר שהמס בגינו יהיה גבוה מאוד. נכס שעלותו נמוכה יחסית, סכום המס בגינו יהיה נמוך מאוד.

4. להתחשב במקום התושבות של היורש:

במקרים שבהם אחד היורשים (או יותר) אינו תושב ישראלי, יש מקום לבחון את היבטי המיסוי הזר שיחולו ביחס לנכסים המועברים ליורש שאינו תושב ישראל במדינת התושבות שלו.

• יש לבחון האם חל מס ירושה במדינת התושבות של היורש, ואם כן האם קיימים סייגים לגבי נכסים מסוימים ומהם שיעורי המס.
• יש מקום להתחשב במיסוי שיחול על היורש תושב החוץ בישראל בעת מכירה עתידית של הנכס המועבר אליו בירושה.
• יש מקום להתחשב במיסוי שיחול על היורש, תושב החוץ במדינת תושבתו במכירה עתידית של הנכס המועבר אליו בירושה. לדוגמא, אם אחד היורשים הינו אזרח ארה”ב, אין טעם להוריש לו דירת מגורים בישראל, שכן אמנם יהיה פטור עליה ממס בישראל אך יחויב במס ארה”ב.

במקרים של יורש שהוא תושב חוץ, ייתכן שיהיה מקום לנתב לאותו יורש נכסים של המוריש המצויים מחוץ לישראל, או להוריש לו כסף במקום דירת מגורים.