שאלות ותשובות בנוגע ל- הסכמי ממון

א. מהו הסכם ממון ?

הסכם ממון הינו הסכם שמטרתו הסדרת היחסים בין הצדדים, בכל הנוגע לרכוש, בין בני זוג נשואים, שאינם נשואים (ידועים בציבור) מאו בני זוג העומדים להינשא. במסגרת ההסכם מוסדרים בין היתר כל ענייני הרכוש והממון, בהתאם להעדפותיהם האישיות.
אישור הסכם ממון בטרם הנישואין מתבצע על ידי נוטריון או רב מחתן. לאחר הנישואין, יש לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה אשר משמעותו הינה מתן תוקף של פסק דין להסכם המוגש לאישור.
אחת הסיבות לעריכת הסכם ממון היא העובדה שהסכם ממון המאושר בבית המשפט או בבית הדין הרבני מקבל תוקף של פסק דין ובכך גובר על הוראות חוק יחסי ממון החלות על יחסי הממון בין בני זוג, לפיהן כל רכוש ו/או זכות שנצברו במהלך החיים המשותפים שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים.

ב. למה נועד הסכם הממון ?

הסכם ממון נועד למנוע מאבקים משפטיים עתידיים בין בני זוג, במצב של פרידה או גירושין. תכלית ההסכם הוא לשמש מעין “הגנה” על מי מהצדדים אם וככל שיפרדו. כאשר ישנו הסכם ממון בין בני זוג, מתייתרים המאבקים המשפטיים ביחס לדרך חלוקת רכושם וממונם של בני הזוג, באם יחליטו להיפרד, שכן הכל כבר סוכם מראש.

ג. כיצד הסכם ממון מקבל תוקף מחייב ?

כדי שהסכם הממון יקבל תוקף מחייב, עליו לעמוד בשני תנאים. האחד, ההסכם חייב להיות בכתב. כלומר, הסכם ממון שנעשה בעל פה לא יהיה בעל תוקף מחייב. השני, כאשר מדובר בהסכם ממון בין בני זוג שנישאו – ההסכם חייב להיות מאושר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, כאשר מדובר בהסכם ממון בין בני זוג שטרם נישאו- ההסכם חייב להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה, בפני נוטריון (קישור) או בפני רשם הנישואין.

ד. מה דינו של הסכם ממון אשר לא אושר כדין בבית המשפט או בבית הדין ?

על אף החובה לאשר הסכם ממון, במקרים חריגים ביותר עשוי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין, לסטות מהכלל וליתן תוקף מחייב להסכם ממון. הדבר נובע מעקרון תום הלב ומתאפשר רק כאשר שני הצדדים להסכם נהגו בהתאם להסכם, כאילו ההסכם אושר על ידי בית המשפט אך שהדבר לא נעשה בפועל.

ה. מה דינו של הסכם מון שלא אושר כדין, כאשר מעורב צד ג’?

נטיית בית המשפט הינה לאפשר קיומם של הסכמי ממון, כאשר מעורב בענין צד ג’, גם אם ההסכם לא אושר בערכאה משפטית כדין. הדבר עשוי להתקבל בבית המשפט כאשר לא מדובר בהסכם אשר נעשה למראית עין או הסכם אשר בתכליתו מטרתו הברחת נכסים. אם בית המשפט אכן מתרשם כי ההסכם חוקי וכי הצדדים פעלו בהתאם לו, ינתן תוקף מחייב להסכמת הצדדים. יצוין כי אין מדובר בכלל גורף אלא בפסיקת בית המשפט ובהתאם לנסיבות ספציפיות של כל מקרה ומקרה.